מוקדם יותר הערב יצאתי עם כמה חברים לבית קפה. איכשהו בדרך הביתה התגלגלה שיחה על המרכז לאומנות הפיתוי, שהתגלגלה לשיחה על הטרדה מינית. תוך כדי השיחה חברה שלי טענה שאם אישה מוטרדת מינית והיא לא עושה שום דבר כדי להפסיק את זה, אז זו בעיה שלה וזו אשמתה שהיא מוטרדת.
המומה מהדברים האלה התערבתי בשיחה וניסיתי להסביר לה שזה לא עובד ככה, שהרבה פעמים אישה שחווה הטרדה מינית פשוט קופאת ולא מסוגלת להגיב. היא המשיכה להתעקש שזה לא ככה, שאם אישה רוצה שיכבדו אותה אז היא צריכה לתקוף בחזרה, אם מישהו מטריד אותה היא צריכה לתת לבחור סטירה ולא לשתוק.
התוודיתי וסיפרתי לה שהטרידו אותי מינית. לפני כשנתיים נסעתי בצהריים באוטובוס לעבודה, ולידי ישב חייל. אני ישבתי עם תיק והמון שקיות, אוזניות עם מוזיקה באוזניים, בוהה בחלון ומנותקת מהעולם. פתאום הרגשתי משהו מוזר באזור הברך, ואחרי כמה דקות התחושה שמשהו לא בסדר התגברה. הסתכלתי לכיוון הרגליים, וחשבתי שראיתי את החייל מזיז את היד. עדיין לא הייתי בטוחה מה קרה, וחשבתי לעצמי שאולי לא שמתי לב, שזה בטח סתם נדמה לי. סובבתי את הראש בחזרה לחלון, ושוב פעם הרגשתי משהו מוזר. הסתכלתי והפעם הבנתי שלא טעיתי, החייל אכן הניח עלי יד. התחלתי לדבר והוא ישר הבין, והזיז את היד. ושוב, המחשבה שאולי טעיתי, שאולי הוא לא שם לב או לא התכוון. סובבתי את הראש ושוב הרגשתי את היד שלו. רק בשלב הזה הצלחתי באמת להפנים שזה לא נדמה לי, אני לא טועה. הנבלה שיושב לידי אכן שולח ידיים. בשלב הזה לקחתי את הדברים שלי וקמתי מהמקום.
בשעתיים שאחרי בקושי תפקדתי. ישבתי בעבודה לא מרוכזת, עצבנית, על סף דמעות. לרגע אחד מתחשק לי לשרוף את העולם, ורגע אחר כך רציתי להתחבא מתחת למיטה ולבכות.
וכל הזמן חשבתי למה לא צעקתי עליו, למה לא נתתי לו סטירה. למה לא צילמתי אותו, למה לא התקשרתי למשטרה. איך זה ששתקתי, איך זה שנתתי לו לגעת בי.
כל כך קל להסתכל אחורה ולחשוב איך יכולתי לפעול אחרת, אבל המציאות היא שהתגובה שלי ממש לא חריגה. הרבה נשים שעברו הטרדה מינית קפאו תוך כדי, ולא היו מסוגלות להגיב. על אחת כמה וכמה בחורות מופנמות עם ביטחון עצמי נמוך.
השיחה עם אותה חברה השאירה אותי בהרגשה מזעזעת של חוסר אונים וגועל.
יש עדיין אנשים שמאמינים שאם מישהי עברה הטרדה מינית זה בגלל שהיא רצתה את זה, בגלל שהיא התלבשה בצורה חשופה, בגלל שהיא הלכה בלילה לבד או יצאה לפאב והשתכרה. העובדות בשטח מוכיחות אחרת לגמרי. נשים מכל שכבות האוכלוסיה עוברות הטרדות מיניות. זה קורה בבוקר, בצהריים ובערב. זה קורה לאישה שהתלבשה חשוף במועדון, וזה קרה לי ב-12 בצהריים באוטובוס, וזה קרה לי גם כשעבדתי בבית מלון ולבשתי את המדים הצנועים במיוחד של המלון. זה קורה לבחורות יפות, מכוערות, רזות ושמנות. בחורות צעירות ונשים מבוגרות. בחורות חילוניות ובחורות דתיות. וזה אפילו קורה לגברים, למרות שלא מדברים על זה.
נהוג לחשוב שהטרדה מינית היא פשע של תשוקה, אבל בדיוק כמו אונס זהו פשע של שליטה.וזה פשע שמופנה בעיקר כלפי נשים בגלל שיש עדיין גברים [וגם נשים, מסתבר] שרואים באישה חלשה ונחותה. וכשמישהו נחות ממך, אתה מרגיש שמותר לך לפגוע בו.
עובדה היא שבמדינות כמו איראן אחוז הפשעים המיניים גבוה בצורה קיצונית. במקום שבו דורשים מהאישה להסתיר את הגוף שלה כי הוא תועבה, במקום שבו לאישה כמעט ואין זכויות ואסור לה לצאת מהבית בלי ליווי של גבר- במקום כזה מותר לאנוס ולשלוח ידיים.
אני כותבת את הפוסט הזה מתוך הזעזוע, ובעיקר בשביל להעביר את המסר:
עברתי הטרדות מיניות מספר פעמים. אני לא אשמה באף אחת מהן. אני לא אשמה שקפאתי. ואני כבר לא מתביישת במה שעברתי.
עברתי תהליך ארוך מאוד בשביל להגיע להכרה הזו, ובעיקר להיות מסוגלת לדבר על הדברים בצורה פתוחה ולא להתבייש. חשוב לי לדבר על זה, בתקווה שזה יגרום גם לאחרות להרגיש קצת פחות רע עם עצמן. ובמידה ויש כאן גם קוראים גברים שחוו הטרדה או פגיעה מינית- המסר הזה מופנה גם אליכם.
גם אם ארצה לא אוכל להקיף את כל הנושא בפוסט אחד. יש המון מידע באינטרנט, בחרתי כמה קישורים עם מידע בעברית ובאנגלית:
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית [כולל הרבה מידע וטלפונים]
רשימת מרכזים וטלפונים לסיוע נפגעי ונפגעות תקיפה מינית
מיתוסים נפוצים על הטרדה מינית [עברית]
קמו"ת- סיוע ומידע של אוניברסיטת תל אביב
הגורמים להטרדה מינית [אנגלית]
מיתוסים על הטרדות מיניות [אנגלית]
אם עברת הטרדה או פגיעה מינית, יש עם מי לדבר על זה. יש גופים שמספקים תמיכה וסיוע במקרים האלה, אל תתביישי לפנות אליהם. ואם תרצי ותרגישי בנוח, המייל והפייסבוק שלי פתוחים בפנייך, ואני מבטיחה ששום דבר לא יצא ממני החוצה.
המומה מהדברים האלה התערבתי בשיחה וניסיתי להסביר לה שזה לא עובד ככה, שהרבה פעמים אישה שחווה הטרדה מינית פשוט קופאת ולא מסוגלת להגיב. היא המשיכה להתעקש שזה לא ככה, שאם אישה רוצה שיכבדו אותה אז היא צריכה לתקוף בחזרה, אם מישהו מטריד אותה היא צריכה לתת לבחור סטירה ולא לשתוק.
התוודיתי וסיפרתי לה שהטרידו אותי מינית. לפני כשנתיים נסעתי בצהריים באוטובוס לעבודה, ולידי ישב חייל. אני ישבתי עם תיק והמון שקיות, אוזניות עם מוזיקה באוזניים, בוהה בחלון ומנותקת מהעולם. פתאום הרגשתי משהו מוזר באזור הברך, ואחרי כמה דקות התחושה שמשהו לא בסדר התגברה. הסתכלתי לכיוון הרגליים, וחשבתי שראיתי את החייל מזיז את היד. עדיין לא הייתי בטוחה מה קרה, וחשבתי לעצמי שאולי לא שמתי לב, שזה בטח סתם נדמה לי. סובבתי את הראש בחזרה לחלון, ושוב פעם הרגשתי משהו מוזר. הסתכלתי והפעם הבנתי שלא טעיתי, החייל אכן הניח עלי יד. התחלתי לדבר והוא ישר הבין, והזיז את היד. ושוב, המחשבה שאולי טעיתי, שאולי הוא לא שם לב או לא התכוון. סובבתי את הראש ושוב הרגשתי את היד שלו. רק בשלב הזה הצלחתי באמת להפנים שזה לא נדמה לי, אני לא טועה. הנבלה שיושב לידי אכן שולח ידיים. בשלב הזה לקחתי את הדברים שלי וקמתי מהמקום.
בשעתיים שאחרי בקושי תפקדתי. ישבתי בעבודה לא מרוכזת, עצבנית, על סף דמעות. לרגע אחד מתחשק לי לשרוף את העולם, ורגע אחר כך רציתי להתחבא מתחת למיטה ולבכות.
וכל הזמן חשבתי למה לא צעקתי עליו, למה לא נתתי לו סטירה. למה לא צילמתי אותו, למה לא התקשרתי למשטרה. איך זה ששתקתי, איך זה שנתתי לו לגעת בי.
כל כך קל להסתכל אחורה ולחשוב איך יכולתי לפעול אחרת, אבל המציאות היא שהתגובה שלי ממש לא חריגה. הרבה נשים שעברו הטרדה מינית קפאו תוך כדי, ולא היו מסוגלות להגיב. על אחת כמה וכמה בחורות מופנמות עם ביטחון עצמי נמוך.
השיחה עם אותה חברה השאירה אותי בהרגשה מזעזעת של חוסר אונים וגועל.
יש עדיין אנשים שמאמינים שאם מישהי עברה הטרדה מינית זה בגלל שהיא רצתה את זה, בגלל שהיא התלבשה בצורה חשופה, בגלל שהיא הלכה בלילה לבד או יצאה לפאב והשתכרה. העובדות בשטח מוכיחות אחרת לגמרי. נשים מכל שכבות האוכלוסיה עוברות הטרדות מיניות. זה קורה בבוקר, בצהריים ובערב. זה קורה לאישה שהתלבשה חשוף במועדון, וזה קרה לי ב-12 בצהריים באוטובוס, וזה קרה לי גם כשעבדתי בבית מלון ולבשתי את המדים הצנועים במיוחד של המלון. זה קורה לבחורות יפות, מכוערות, רזות ושמנות. בחורות צעירות ונשים מבוגרות. בחורות חילוניות ובחורות דתיות. וזה אפילו קורה לגברים, למרות שלא מדברים על זה.
נהוג לחשוב שהטרדה מינית היא פשע של תשוקה, אבל בדיוק כמו אונס זהו פשע של שליטה.וזה פשע שמופנה בעיקר כלפי נשים בגלל שיש עדיין גברים [וגם נשים, מסתבר] שרואים באישה חלשה ונחותה. וכשמישהו נחות ממך, אתה מרגיש שמותר לך לפגוע בו.
עובדה היא שבמדינות כמו איראן אחוז הפשעים המיניים גבוה בצורה קיצונית. במקום שבו דורשים מהאישה להסתיר את הגוף שלה כי הוא תועבה, במקום שבו לאישה כמעט ואין זכויות ואסור לה לצאת מהבית בלי ליווי של גבר- במקום כזה מותר לאנוס ולשלוח ידיים.
אני כותבת את הפוסט הזה מתוך הזעזוע, ובעיקר בשביל להעביר את המסר:
עברתי הטרדות מיניות מספר פעמים. אני לא אשמה באף אחת מהן. אני לא אשמה שקפאתי. ואני כבר לא מתביישת במה שעברתי.
עברתי תהליך ארוך מאוד בשביל להגיע להכרה הזו, ובעיקר להיות מסוגלת לדבר על הדברים בצורה פתוחה ולא להתבייש. חשוב לי לדבר על זה, בתקווה שזה יגרום גם לאחרות להרגיש קצת פחות רע עם עצמן. ובמידה ויש כאן גם קוראים גברים שחוו הטרדה או פגיעה מינית- המסר הזה מופנה גם אליכם.
גם אם ארצה לא אוכל להקיף את כל הנושא בפוסט אחד. יש המון מידע באינטרנט, בחרתי כמה קישורים עם מידע בעברית ובאנגלית:
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית [כולל הרבה מידע וטלפונים]
רשימת מרכזים וטלפונים לסיוע נפגעי ונפגעות תקיפה מינית
מיתוסים נפוצים על הטרדה מינית [עברית]
קמו"ת- סיוע ומידע של אוניברסיטת תל אביב
הגורמים להטרדה מינית [אנגלית]
מיתוסים על הטרדות מיניות [אנגלית]
אם עברת הטרדה או פגיעה מינית, יש עם מי לדבר על זה. יש גופים שמספקים תמיכה וסיוע במקרים האלה, אל תתביישי לפנות אליהם. ואם תרצי ותרגישי בנוח, המייל והפייסבוק שלי פתוחים בפנייך, ואני מבטיחה ששום דבר לא יצא ממני החוצה.